פסק-דין בתיק סע"ש 33650-09-12

פתח דבר

1.             האם זכאי התובע להחזר תשלום עבור כוננויות שבוטלו לו החל מחודש 8/2008, ולכך שהסדר הכוננויות ימשיך לחול עליו מכאן ולהבא, וכן האם זכאי התובע להחזר עבור שעות נוספות שבוטלו לו, ולכך שמכסת שעות נוספות תינתן לו מכאן ולהבא - אלו השאלות העומדות בפנינו להכרעה בתביעה זו.

אלו העובדות אשר אינן שנויות במחלוקת בין הצדדים

2.             התובע החל עבודתו בבית החולים כפר שאול איתנים בירושלים ביום 12.12.93 כפועל מקצועי.

3.             בקבלתו לעבודה לא הציג התובע כל תעודה מקצועית ולא טען להכשרה נוספת זולת זו המעידה על הכשרתו כצבע (העתק תעודת מקצועו של התובע צורפה כנספח א' לתצהיר הנתבעת).

4.             התובע עבד בצבעות ובמשימות שונות נוספות של המחלקה הטכנית.

5.             בסמוך למועד תחילת עבודתו שובץ התובע ב-4 כוננויות חול מידי חודש.

6.             החל מחודש אוגוסט 1996 שובץ התובע בכוננות נוספת.

7.             בחודש פברואר 2005 הומרה אחת מכוננויות אלו ל"כוננות שבת".

8.             החל מחודש יוני 2008 בוטלו 5 הכוננויות, והתובע שובץ לכוננות אחת בלבד.

טענות הצדדים

טיעוני התובע-

9.             התובע טען כי לאחר 15 שנות עבודתו בנתבעת, בהן קיבל תשלום עבור 4 כוננויות חול וכוננות שבת אחת (להלן- הסדר הכוננויות או  הכוננויות), הופסק שיבוצו בכוננויות, פנייתו לוועד העובדים בעניין זה לא הועילה, וכתוצאה מכך משכורתו פחתה בכשליש. התובע הוסיף וטען, כי למרות שלטענת הנתבעת זכאי לכוננויות רק עובד הנמנה על מקצועות חשמל, שרברבות וקיטור, הרי שבפועל גם הוא ביצע עבודות אלו.

10.         עוד טען כי במשך כשנה ושמונה חודשים עבד שעות נוספות רבות, אך ביום 15.7.12 הודיעה לו הנתבעת כי מעתה ואילך לא יאושרו לו שעות נוספות, וזאת על אף שהיה עומס עבודה רב, כאשר לטענת התובע הודעה זו ניתנה כתגובה לכך שנקט בהליכים משפטיים כנגדה בגין ביטול הסדר הכוננויות.

11.         התובע תבע החזר ההפרש בגין אי תשלום הכוננויות בסך של 70,080 ש"ח, וכן עתר כי ינתן צו המורה לנתבעת להשיב את הסדר הכוננויות למתכונתו המקורית.  כמו כן עתר התובע ליתן צו עשה להחזיר את מכסת השעות כפי שהיו קודם ביטולן, וכן לתשלום בגין השעות הנוספות שלא נתנות לו כעת.

טיעוני הנתבעת-

12.         הנתבעת טענה מנגד כי תוספת הכוננות ששולמה לתובע - שולמה שלא כדין ובניגוד להסכמים. לטענתה, החל מיום 1.3.94 שובץ בארבע כוננויות מידי חודש, כפי שהיה נהוג לגבי פועל מקצועי, וזאת בהתאם ללוח הכוננויות בהסכם הקיבוצי של עובדי המנהל והמשק של בתי החולים הממשלתיים. ואולם לפי הסכם זה, פועל מקצועי שאינו נמנה על בעלי תפקידים מוגדרים (חשמלאי, שרברב ומפעיל קיטור) צריך להיות משובץ בכוננות אחת בלבד (להלן: כוננות הסכמית), וזאת לאחר שהוא עובד שנה בתפקיד. בחודש אוגוסט 1996 שובץ בכוננות נוספת, חמישית במספר, כאשר בחודש פברואר 2005 הומרה אחת מכוננויות החול בכוננות שבת. בחודש יולי 2007 נערכה ביקורת של אגף השכר במשרד הבריאות, התגלתה הטעות, והוחלט להפסיק את שיבוץ היתר החל מיום 1.1.2008. ביום 27.11.07 נקרא התובע לשיחה עם מנהלה האדמיניסטרטיבי של הנתבעת בה נמסרה לו הידיעה על השינוי הצפוי. לבקשת נציגות העובדים נעשה נסיון למצוא פתרון מוסכם לעניין אך משזה כשל, נקרא התובע, ביום 10.6.08, לשיחה נוספת, שם נמסר לו, שהחל ממועד זה יופסק שיבוצו לכוננות כבעבר.

13.         לשלמות התמונה, הוסיפה הנתבעת כי שני עובדים אחרים שלהם הופסקה כוננות באופן דומה, הגיעו להסכם פשרה במסגרת הליך משפטי שניהלו, כי אם יציגו אישור על השלמת הכשרה מקצועית באחד מהתחומים החיוניים (חשמלאי ,שרברב, מפעיל קיטור), יהיו זכאים לשוב ולקבל כוננויות. ואכן הללו הציגו אישור כנדרש, ושובצו לכוננויות. עובד נוסף שהשלים הכשרתו כמפעיל קיטור לא שובץ כל עוד לא נדרשה הנתבעת לכך, ואף התובע אם ישלים הכשרתו, ולנתבעת יהיה צורך בתחום זה,  ישובץ לכוננויות.

14.         לעניין השעות נוספות נטען כי מדובר בפררוגטיביה ניהולית של הנתבעת, והיא אינה מחוייבת לאפשר לתובע לעבוד שעות נוספות, אלא בהתאם לצרכיה ושיקוליה. כך, בעוד שבשנים 2011-2012 נדרשה הנתבעת לבצע עבודות שונות שעבורן קיבל התובע שעות נוספות, הרי שכאשר הסתיימו עבודת אלו, התייתר הצורך בביצוע שעות נוספות, והנתבעת הודיעה על כך לתובע, וזאת בין השאר על מנת שלא להפוך מתכונת עבודה זו, שבמסגרתה התובע  עבד  ש"נ בימי שישי,לכזו שהתובע יטען כי היא קבועה.